פסק-דין חלקי בתיק ת"א 28593-08

בשאלת החבות

1.         עניינה של תובענה זו בתאונת דרכים שארעה לתובע, לפי טענתו, ביום 12.8.04, כאשר בהיותו הולך-רגל פגע בו קטנוע מסוג "וספה" (להלן: הוספה) שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) וגרם לו לנזק גוף.

            התביעה הוגשה כנגד הנתבע כמי שנהג ברכב וכנגד הנתבעת 2 (להלן: קרנית) כמי שחבה בפיצוי התובע בשל העדר רישיון נהיגה לנתבע והעדר ביטוח חובה בר-תוקף לכיסוי השימוש בוספה, בהתאם לסעיף 12(א)(2) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

2.         קרנית הגישה כנגד הנתבע הודעה לצד שלישי מכוח סעיף 9 לחוק הפיצויים.

3.         הנתבע מכחיש מכול וכול את טענות התובע. לטענתו, הוא לא היה מעורב בתאונה כלל ואין כל שחר לטענות התובע כלפיו.

4.         לאור הכחשת הנתבע את אירוע התאונה ואת נסיבותיה הנטענות, פוצל הדיון כך ששאלת החבות נדונה תחילה, והיא העומדת להכרעה בהחלטתי זו.

גרסאות הצדדים

5.         בעדותו תיאר התובע את נסיבות התאונה כך:

"באותו יום של התאונה הייתי הולך רגל יחד עם חבר, משוחחים, ובאותו זמן הייתי עם הראש לרצפה, הייתי מדבר איתו והייתי על המדרכה.

אני שמעתי קול אחרי שניות שמזהיר אותי, לא הספקתי, הרמתי את הראש, לא הספקתי להרים את הראש והוספה העיפה אותי. הוספה עלתה על המדרכה פגעה בי ישירות מקדימה ואני נפלתי על הצד השמאלי שלי. התגובה שלי היתה גם לברוח לכיוון הצד השמאלי. שכבתי על הרצפה היד השמאלית שלי הרגשתי משהו לא בסדר, ירד לי דם ובאו אנשים שהיו בסביבה. בא החבר שלי שהיה באטליז והביא מים ושפך על הידיים שלי אני ביקשתי אמבולנס כי הרגשתי משהו לא בסדר ולא יכולתי לזוז. בא אמבולנס ולקח אותי לבית חולים מאיר. החבר שהגיע מהאטליז הוא מוחמד עראקי העד.

איך שקרתה לי התאונה אני ישר הסתכלתי על מי שפגע בי, פנים מול פנים וזיהיתי אותו. אני מזהה אותו בכינוי שלו, אבל את השם לצערי לא ידעתי אלא רק אחר כך. הכינוי שלו"טלוזי,"טלוזי" זה שם המשפחה. אני לא ידעתי מה השם הפרטי שלו. שלפאווי - זה הכינוי הפרטי" .

            התובע והנתבע שניהם תושבי טירה. התובע העיד כי הכיר את הנתבע, אם כי לא היכרות אישית, וכי הכירו בשם הכינוי שלו "שלפאווי". לטענתו, לאחר התאונה ביקש מהנתבע את פרטי הביטוח של הוספה אך זה התחמק ממנו ואף ניסה, יחד עם אחיו, לשדלו לטעון למעורבות רכב אחר בתאונה, רכב שהיה מבוטח בביטוח תקף. התובע סירב.

6.         כאמור, הנתבע הכחיש מכול וכול את גרסת התובע. בעדותו שב וטען: "זה לא נכון מה שהתובע טוען שאני נהגתי בוספה ופגעתי בו. אז לא היה לי רישיון ולא נהגתי בוספה ואני לא מכיר אותו ואני אמרתי את זה. לא הייתי מעורב בתאונה".

העדויות

7.         מטעם התובע העיד, לבד מהתובע עצמו, מר מוחמד עיראקי (להלן: עיראקי). עיראקי הוא בעליו של אטליז הממוקם בסמוך למקום התאונה. בעדותו סיפר: "ישבנו באטליז בחוץ שתינו קפה חאלד (התובע - י.א.) ועוד בחור יצאו מאצלנו אחרי כמה דקות עברה וספה משם, הנהג אני מכיר אותו הוא השכן שלנו מהאטליז, ואחרי כמה שניות שעברה הוספה שמענו התנגשות. רצנו למקום ההתנגשות וראיתי את חאלד שוכב על הרצפה, שפכתי עליו מים ואני גם זוכר שירד לו דם. ניסינו לעזור, התקשרנו לאמבולנס הגיע האמבלונס ופינו אותו. כשפינו אותו הוספה והבחור שנהג על הוספה כבר לא היה שם". על זהות נהג הוספה העיד: "הוא מוכר בטירה בשם שלפאווי, השם שלו זה פואד מנסור" (פרו' עמ' 12-13).

בהמשך העיד כי זיהה את הנתבע, אותו הוא מכיר אישית, כשזה חלף לידו רכוב על הוספה, וכי הוא נהג ללא קסדה (פרו' עמ' 16).

8.         עדות התובע הותירה עלי רושם מהימן, וכך גם עדותו של עיראקי. עדותו הנתבע, לעומת זאת, הותירה רושם לא משכנע, והעדפתי את עדויות התובע ועיראקי על עדותו.

9.         עדויות התובע ועיראקי היו עקביות. הם תיארו באופן זהה את מיקום האירוע ואת נסיבותיו. אף שעיראקי לא היה עד ראיה לפגיעת הוספה בתובע אין ספק שעדותו על השניות שקדמו לפגיעה ועל אלה שאחריה מהווה חיזוק של ממש לגרסת התובע. העד סיפר כי הבחין בוספה חולפת לידו וכי שניות ספורות לאחר מכן שמע קול התנגשות ומיד רץ למקום ומצא בו את התובע הפצוע, ואת הנתבע עם הוספה עומד בסמוך. לשאלת ב"כ הנתבעת השיב כי לא חלפו במקום באותה עת כלי רכב נוספים. המסקנה המסתברת מעדותו, ברמת הסתברות גבוהה, היא, כי הוספה בה נהג הנתבע, פגעה בתובע. יצוין כי הנתבע אישר את היכרותו עם עיראקי, שהעיד שזיהה אותו כרוכב הוספה. 

            אשר לעצם הפגיעה מוספה ר' גם דו"ח מד"א (ת/1) בו צוין כי הצוות נקרא למקום בעקבות תאונת דרכים, ותעודת חדר מיון מיום הארוע (ת/3) בה צוין כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים כהולך רגל - נפגע מאופנוע, התומכים בגרסת התובע.